|
LOT 23:
ציונה תג'ר- נוף
more...
|
|
|
Sold for: $35
Start price:
$
10
Estimated price :
$350 - $450
Buyer's Premium: 20%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
ציונה תג'ר- נוף
ציונה תג'ר
נוף
ליתוגרפיה
חתומה וממוספרת
מידות 70X50 ס"מ
ציונה תָגֶ'ר (17 באוגוסט 1900 – 16 ביוני 1988) הייתה ציירת ישראלית הנמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.
ציונה תג'ר נולדה ב-1900 ביפו, בתם הבכורה של שמואל טאג'יר ואשתו סולטנה, בתו של ישעיה בכר שמואל. הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ונמנו לימים עם מייסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות בנווה צדק. לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים.
תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. היא ציירה את דיוקנותיהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.
תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ויצחק כץ (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם. בשנת 1937 זכתה בפרס דיזנגוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בהיותה בת 42 ואם לילד, התנדבה לשירות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה.
תג'ר השתייכה לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שעמה נמנו ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך, והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.
בשנת 1951 רכשה תג'ר בצפת כנסייה, שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים, ובשנת 1952 הקימה ביחד עם קבוצת ציירים את קריית האמנים צפת.
בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת יהודה קרני (1932), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת נתן זך.
בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר בתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
על שמה רחוב ביפו. כמו כן, מופיע ציורה "נוף ליפתא" משנת 1926 על גבי בול בסדרת "אמנות ישראלית" שהנפיק דואר ישראל בשנת 1982.
בנה של תג'ר הוא חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז.
ציונה תג'ר
נוף
ליתוגרפיה
חתומה וממוספרת
מידות 70X50 ס"מ
ציונה תָגֶ'ר (17 באוגוסט 1900 – 16 ביוני 1988) הייתה ציירת ישראלית הנמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.
ציונה תג'ר נולדה ב-1900 ביפו, בתם הבכורה של שמואל טאג'יר ואשתו סולטנה, בתו של ישעיה בכר שמואל. הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ונמנו לימים עם מייסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות בנווה צדק. לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים.
תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. היא ציירה את דיוקנותיהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.
תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ויצחק כץ (אחיו של מרדכי) בתל אביב, ששימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם. בשנת 1937 זכתה בפרס דיזנגוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בהיותה בת 42 ואם לילד, התנדבה לשירות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה.
תג'ר השתייכה לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שעמה נמנו ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך, והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.
בשנת 1951 רכשה תג'ר בצפת כנסייה, שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים, ובשנת 1952 הקימה ביחד עם קבוצת ציירים את קריית האמנים צפת.
בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים. נכתבו עליה שני שירים – "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת יהודה קרני (1932), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת נתן זך.
בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר בתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
על שמה רחוב ביפו. כמו כן, מופיע ציורה "נוף ליפתא" משנת 1926 על גבי בול בסדרת "אמנות ישראלית" שהנפיק דואר ישראל בשנת 1982.
בנה של תג'ר הוא חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז.
