Letter from Rebbe Rayatz of Lubavitch (Unpublished) – Otwosk, 1937 – Request from Rabbi Moshe Avigdor Amiel, Chief ...

Letter from Rebbe Rayatz of Lubavitch (Unpublished) – Otwosk, 1937 – Request from Rabbi Moshe Avigdor Amiel, Chief Rabbi of Tel Aviv, to Arrange a Position for Rabbi Shmuel Zalmanov as Shochet "Since He is Skilled… and G-d Fearing"
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. אוטבוצק (פולין), כ"ב אייר תרצ"ז [1937].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".

נשלח אל "כבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב אי"א מוה"ר משה אביגדור" – הרב משה אביגדור עמיאל (תרמ"ב-תש"ב 1882-1945), הרב הראשי של העיר תל-אביב ומראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

במכתב מבקש הריי"ץ מהרמ"א עמיאל להשתדל בעניין מציאת משרת שוחט עבור ר' שמואל זלמנוב: "מתלמידי התמימים... מעולי רוסיא, זה כתשעה חודשים מאז בא לאה"ק ת"ו ועוד טרם עלתה לו להסתדר בפרנסה ההוגנת לו. ובזה הנני לבקש את כבוד ידידי להתענין בטובתו לסדרו באיזה משרת שו"ב במחנו הט'[הור] אשר הנהו אומן טוב ומומחה במלאכתו מלאכת שמים וי"א [ירא אלוהים] אשר בעזה"י ישבעו רצון ממנו, ותודתי וברכתי אמורה לכבודו מראש".

בשוליו העליונים של הדף נוספה בכתב יד טיוטת תשובתו של הרב עמיאל אל הריי"ץ: "כ"ה אייר תרצ"ז, לכבוד האדמו"ר – רבן – הגאון הצדיק הק' וכו'... לעירנו עכשיו אין הזמן מסוגל לקבל שו"בים חדשים, אכן בהזדמנות הראשונה נראה אי"ה מה לעשות בזה[...] עד כמה שאפשר, [נ]שתדל למלאות את דבריו הק'".

המכתב שלפנינו לא פורסם באגה"ק של האדמו"ר הריי"ץ.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. התכהות הדף. חותמת דהויה (כנראה חותמתו של הרב עמיאל).

השו"ב הרה"ח ר' שמואל זלמנוב (שמואל קורסקער) נולד ביום כ' אלול תרמ"ח בכפר לאזאוויטש (Lozovitsa) שבמחוז מוהילב בבלארוס, כבן זקונים לאביו הרה"ח ר' יחיאל מיכל יהודה ליב זלמנוב (ב"ר זאב וולף - ר' וועליע לאזאוויטשער, מחסידי הצמח צדק). שמו נקרא בישראל בשם "שמואל" על שם האדמו"ר המהר"ש. תחילה למד בעיירה החב"דית הסמוכה קלימוביץ', ובהיותו כבן ט"ז שנים, בשנת תרס"ד, התקבל לישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש (תחילה למד בסניף בהורודישץ', אצל המשפיע הגה"ח ר' שלמה זלמן הבלין, ולאחר תקופה קצרה עבר ללמוד בליובאוויטש דליובאוויטש).

שמונה שנים למד ר' שמואל בליובאוויטש, ובמהלכם למד גם את מלאכת השחיטה אצל השו"ב הנודע הרה"ח ר' שלמה חיים קיטאין. בהיותו בן כ"ד שנים לערך, ביום ט"ו אלול תרע"ב נישא למרת רחל בת ה"ר ישראל יצחק סבירסקי מהעיר אודסה (האדמו"ר הריי"ץ, ששהה באותה עת באודסה בדרכו אל חמיו הרה"ק רבי אברהם שניאורסון מקישינב, חזר במהלך אחת מסעודות השבת "שבע-ברכות" על מאמר חסידות). לאחר נישואיו עבר לקורסק ובה עסק במשך כ-13 שנים (תרע"ח-תרצ"א) כשוחט וכמוהל.

גם לאחר המהפכה הקומוניסטית המשיך ר' שמואל לפעול במחתרת לחיזוק היהדות ולעסוק במילה ושחיטה, ופעילות זו הובילה לבסוף למאסרו. בתמוז תרצ"א נאסר על ידי הבולשת הסובייטית ונחקר על ידם במשך למעלה משלושה חודשים תחת עינויים קשים. עם שחרורו נאלץ לעזוב את עירו קורסק ולנדוד ממקום למקום. לאחר תלאות ונדודים רבים, בשלהי חודש אלול תרצ"ו, הצליח להשיג אישור יציאה מרוסיה ולעלות יחד עם בני ביתו לארץ ישראל, שם התיישב בקרב קהילת חסידי חב"ד בעיר תל-אביב. בהשתדלותו של הריי"ץ (כפי שהדבר עולה גם במכתב שלפנינו אל רבה הראשי של תל אביב הרמ"א עמיאל) הצליח לקבל משרת שוחט בתל אביב. גם בארץ המשיך ר' שמואל לפעול למען חיזוק היהדות והפצת מעיינות החסידות. עמד בקשר מכתבים רצוף עם הריי"ץ, ולאחר הסתלקותו ביו"ד שבט תש"י, הזדרז לשלוח כתב-התקשרות אל חתנו וממלא-מקומו הרבי מליובאוויטש. בשנת תשי"ב התמנה למזכיר "אגודת חסידי חב"ד". נפטר ביום ט' ניסן תשט"ז ונטמן בחלקת חב"ד שבבית העלמין בצפת.