"כנשוא הלוים את הארון שנשא את נושאיו" - מכתב קודש בעצם כתב יד קודשו של הגה"ק בעל ה'יסוד העבודה' מסלונים זיעועכי"א

"כנשוא הלוים את הארון שנשא את נושאיו" - מכתב קודש בעצם כתב יד קודשו של הגה"ק בעל ה'יסוד העבודה' מסלונים זיעועכי"א

דף שלם, כ- 39 שורות בכתי"ק של הגה"ק רבי אברהם וינברג מסלונים בעל ה'יסוד העבודה' וה'חסד לאברהם'. הדף הינו מתוך מכתב ששלח רבינו לאחד מחסידיו. כמו רוב מכתבי קודשו של רבינו שנדפסו בספרו, גם הדף שלפנינו עוסק בענייני חסידות ע"ד הקבלה ומכיל ביאור עמוק על פרשת החודש, כשלסיום מברך רבינו וכותב: "מי יתן והי' זה לבבינו נכון לפני ה' כל הימים ביראה ואהבה ואמת לעבוד ולמשא כנשוא הלוים את הארון שנשא את נושאיו אכי"ר"

מכתב זה נדפס בשלימותו בספה"ק 'יסוד העבודה' (מכ' מח)

האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם וינברג מסלונים: (תקס"ד – תרמ"ד) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת לכוביץ – קוברין – סלונים, ובעל ה'יסוד העבודה', 'באר אברהם' ו'חסד לאברהם'.

 רבינו נולד בעיר פינסק לאביו הגה"צ רבי יצחק מתתיהו שנמנה על מקורבי של הרה"ק רבי אשר מסטאלין ומדייני פינסק . בהגיעו לגיל מצוות, נישא כמנהג הימים הימים לרבנית אסתר, בתו של הרה"צ רבי דוד זלצר שנמנה על חשובי חסידי לכוביץ'. בהיותו בן עשרים ושש שנים בלבד נתמנה לעמוד בראשה של ישיבת סלונים שנמנתה על ארבעת הישיבות החשובות בליטא, (יחד עם ואלוזין, מיר וסלבודקא) בשנים אלו התקרב להרה"ק רבי נח מלכוביץ והפך לחסידו. לאחר הסתלקותו של רבי נח הסתופף רבינו בצל קודשו של הרה"ק רבי משה מקוברין ולאחר הסתלקותו בשנת תרי"ח הטילו רוב החסידים את עטרת ההנהגה על רבינו.

יבולו התורני של רבינו היה רב ופורה, בנגלה, בחסידות ובחכמת הנסתר. חיבורו המפורסם ביותר 'יסוד העבודה' מהווה משנה סדורה בעיקרי תורת ודרך החסידות כשחלקו הגדול עוסק בביאור עניין 'תורה לשמה' תוך שהוא חולק על הגר"ח מוואלאז'ין ושיטתו בעניין.

מסופר כי כאשר מסר רבינו מאמר אחד מתורתו לידי תלמידו וסופרו הרה"ק רבי יהודה לייב קסטלניץ, הביע רי"ל את התלהבותו ושח לרבינו כי "ללא רוח הקודש לא ניתן לכתוב דברים שכאלו",   רבינו השיב לעומתו ואמר: " רוח הקודש איני יודע אולם למדתי תורה מתוך הדחק ואמרו חז"ל שהעושה כן זוכה לדברים הרבה" כקודמיו אדמור"י השושלת נודע באהבתו וקשריו העזים לארץ ישראל ועמד בנשיאות כולל רייסין במסגרתו שיגר כספים רבים ליושבי טבריה וצפת. בין השנים תר"ל לתרל"ד שיגר ארצה כמה מחסידיו וכן שלושה מנכדיו הצעירים בני ה- 13 ואמר ש"צופה כי תבוא תקופה של הסתר נורא וחפץ שיהיה סביב מי להתלכד" צעד שכעבור כשבעים שנה נודע כנס ההצלה של חסידות סלונים שנחרבה כמעט כליל בשואת יהודי אירופה ובהר ציון הייתה הפליטה מצאצאי העולים ארצה בציוויו של רבינו.

חיבוריו הרבים אבדו בצוק העיתים, מקצתם שנותרו הם ספרו 'חסד לאברהם' שנדפס ביוזעפאף בשנת תרמ"ו ע"י נכדו ממשיך דרכו הרה"ק בעל ה'דברי שמואל' מסלונים. ספר 'יסוד העבודה' שיצא אף הוא ע"י ה'דברי שמואל' בשנת תרנ"ב ובהוצאות חדשות ע"י ישיבת בית אברהם בשנים תשי"ט ותש"ע, 'באר אברהם' על המכילתא שי"ל ע"י ניניו האדמורי"ם האחים הק' ה'בית אברהם' ורבי יששכר לייב מסלונים, ו'באר אברהם' על התורה והמועדים' בהוצאת הרה"ק רבי שלום נח ברזובסקי בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים.

מפרט: [1] דף הכתוב מב' צדדיו, 39 שורות בכתב יד קודשו של רבינו.

מצב: טוב מאוד.