עם חלק שלא פורסם לעולם - צוואת המקובל והגביר רבי שלמה מוסאיוף - מרישומי בית הדין - ירושלים תרפ"ב

עם חלק שלא פורסם לעולם - צוואת המקובל והגביר רבי שלמה מוסאיוף - מרישומי בית הדין - ירושלים תרפ"ב

שני דפים מרישומי בית הדין של הרבנות הראשית בירושלים מיום כ"ח בתמוז תרפ"ב ובהם העתקת ותרגום צוואת החכם והגביר המפורסם הרב שלמה מוסאיוף ז"ל. בראש הדף הראשון נכתב כי הצוואה הגיעה לאישור בית הדין רק בערב חג הפסח (שכן רבי שלמה הסתלק לבית עולמו ביום ח' בניסן) ומפני טרדת ערב החג לא הספיקו מזכירי בית הדין להעתיקה כנהוג לפנקס בית הדין.

את הצוואה עצמה מסר רבי שלמה יום לפני הסתלקותו, ביום ז' בניסן תרפ"ב והיא נכתבה בשפה הפרסית. בדפים שלפנינו תירגם המזכיר הרב רפאל גאלינוף  את הדברים והעלם על הכתב לפי סדר התרחשותם. תחילה באה גוף הצוואה בה חילק רבי ש למה את חצרותיו אשר בשכונת 'רחובות' (היא שכונת הבוכרים בירושלים) לארבעת בניו, צבי, חי, משה, ורחביה "בתנאי שישבו בארץ ישראל". לאחמ"כ הוא מתייחס לבתים שיש לו בשכונה שבנה 'כרם שלמה', אותם הוא מחלק ג"כ לבניו ובנותיו, ולכוללות הספרדים והאשכנזים. ומבקש שאת אוצר ספריו הגדול והמפורסם לא ימכרו אלא יניחו בבית גדול וחשוב ויעשו ישיבה על שמו עד עולם. נוסף לכך הוא מדגיש כי בשכונת רחובות קיימים בתים רבים הרשומים על שמו אולם שייכים להקדש הבוכארים וכך עליהם להישאר. על דברים אלו חתמו רבי שלמה בעצמו ואו עמו העדים רבי שלמה צופיוף, רבי ישראל ברוכוף ורבי שמואל זירכיוף. לאחמ"כ מופיע קטע נוסף של הצוואה עליו חתם רבי שלמה בשנית, ולאחמ"כ קטע נוסף בו ממנה את הראש"ל הרב יעקב מאיר להיות אחראי על הקדש הבוכארים. 

לאחמ"כ מופיע קיום הצוואה וחתימת העדים בחתימתו המקורית של הרב הראשי רבי יעקב מאיר. בסוף העמוד מופיעה עדות נוספת על דברי רבי שלמה בנוגע לקרקעות נוספות השייכות להקדש והפעם עם שני עדים אשכנזים, רבי משה חיים קריוואנסקי ורבי דוב בער דאקס, ובדף השני מופיע ההסבר לכך מאת הרב יעקב מאיר שמבאר כי לא הסתפק בעדים הבוכארים האמורים לעיל כיוון "שיש להם נגיעה בדבר בהיותם בני השכונה רחובות", עם חתימה מקורית  נוספת שלו.  וכן אישור של הרב משה מוסאיוף, בנו של רבי שלמה.

המקובל רבי שלמה מוסאיוף: (תרי"ב - תרפ"ב ) היה ראש הועד של יהודי בוכרה בירושלים, ובונה שכונותיה. נגיד, חכם ומקובל.

רבי שלמה נולד בבוכארה לאביו רבי יעקב. למד אצל רבי יהושע שושן וכבר בשנותיו אלו נודע בעשירותו המופלגת. בשנת תר"ן פרצה במקומו מגיפה והוא חיסל את עסקיו המסועפים ועלה ירושלימה. הוא נודע הן כתלמיד חכם מופלג בנגלה ובנסתר שפעל להדפסת ספרי קודש והקמת תלמוד תורה, והן כאיש בניין ויצירה אשר עמל ללא לאות להגדלת והרחבת הישוב היהודי שבירושלים ובניית בתי כנסיות ומדרשות לרוב. תיכף עם בואו ארצה נבחר כאחד מהנציגים הממונים להקמת שכונת 'רחובות' היא הידועה כיום בתור 'שכונת הבוכארים'. לבד מזאת נמנה על מייסדי שכונת 'כרם שלמה' שנקראה על שמו. כמו"כ התמנה לכהן כראש הועד של העדה הבוכארית בא"י. על שמו של רבי שלמה קיים עד היום בית הכנסת המפורסם 'מוסאיוף'.

מצעירותו נודע אף בתחביבו כאספן של חפצי יודאיקה ועתיקות לרוב, באוצרותיו הגנוזים שכנו ספרים וכתבי יד נדירים בהם כאלו מתחילת האלף השישי, מטבעות ואבנים טובות אוספי כלי זהב וכלי נשק יקירים ועוד, בביתו בארץ בנה אגף שלם עבור ספריו העתיקים.

מפרט: [2] גליונות כתובים משני עבריהם, (עמ' אחד מכיל טקסט בעניין אחר) 33 / 20 ס"מ.

מצב: טוב מאוד.