פריט הסטורי מדרגה ראשונה! שישה עמודים כתובים ששלח מרן הראש"ל הרב מרדכי אליהו זצ"ל בשנת תשי"ז אל מרן הגר"ע יוסף. ...

פריט הסטורי מדרגה ראשונה! שישה עמודים כתובים ששלח מרן הראש"ל הרב מרדכי אליהו זצ"ל בשנת תשי"ז אל מרן הגר"ע יוסף. מכתב אישי ונוגע ללב אודות ישיבת "אור התורה" שפתח באותה העת מר"ן הגר"ע יוסף.

פריט היסטורי ספרדי מדרגה ראשונה. שישה עמודי מחברת כתובים שנשלחו על ידי הרב מרדכי אליהו למרן הגר"ע יוסף. בשנת תשי"ד מקים מר"ן הרב עובדיה ישיבה מובחרת לחכמים ספרדים צעירים בשם "אור התורה" רוב חברי אותה ישיבה הפכו ברבות הימים לבחירי הפוסקים הרבנים והדיינים בציבוריות הספרדית. אותה ישיבה מופלאה שקמה בימים שלא נמצאו בהם כמעט מוסדות ספרדיים לא שרדה יותר משנים ספורות. המכתב שלפנינו הוא שריד היסטורי ארוך ומרגש לאותה ישיבה עלומה. הוא משתרע על פני שישה עמודים שכתב הרב מרדכי אליהו אז אברך צעיר בן עשרים ושמונה למר"ן הרב עובדיה המייסד. ארבע שנים בלבד אחר ששב משליחותו במצרים בראשות ישיבת "אהבה ואחוה" מייסוד הרב שוויקה, היה זה חלום ארוך שלו להקים ישיבה. הוא הוציאו כאמור אל הפועל בשנת תשי"ד. בפתיחתה של הישיבה נטלו חלק כל גדולי רבני וחכמי ירושלים חכם עזרא עטייה, רבי מנצור בן שמעון, רבי פנחס עפשטיין, רבי דוד יונגרייז, רביט גרשון לפידות, רבי משה לייב שפירא, רבי חיים נאה, חכם אפרים הכהן.

    

במכתב נותן חכם מרדכי אליהו סקירה למר"ן על המצב בישיבה, ממכתב ארוך ומפורט, הוא כולל את המצב בכולל, את שקידת האברכים, את הלומדים שמתקשים להגיע בזמן שכן הימים הם ימי ההאפלה הגדולים 'בנוגע להאפלה ערב ראשון של החושך היה גם ערב של פחד ושל חשש מצד ערביי הירדן ולכן אלה שגרים ברחוב שמואל הנביא ובית ישראל ביקשו שלא לבא' הוא מתאר בפניו את מצב אוהל הלימוד 'בערב שני סודרו החלונות שלא יבקע מהם אור גשמי והלימודים התנהלו כסדרם'

בראשית המכתב הוא מודה לו על שהקדיש מזמנו לקרוא כמה מתשובותיו. לאחר מכן מתייעץ חכם מרדכי אליהו לגבי ההנהגות ושמירת הזמנים של כולל 'הודענו להם כי מהחודש תהיה התוספת של ההשכמה חודשית זאת אומרת מי שיחסר פעם אחת בחודש הפסיד את כל החודש'. לא כל חכמי הישיבה הסכימו עם התקנות המחמירות.  

בעמוד השני אנו מוצאים רשימה מפורטת של חברי הכולל חכם יוסף אזרק. חכם שמואל יונה. חכם גואל מנחם. חכם ברוך כהן. חכם דוד עטייה. חכם יוסף רפול. חכם שלום כהן (לימים נשיא המועצת). חכם אליהו שרים (לימים ראש ישיבה תורה והוראה בתל אביב). חכם ישר דדש. חכם משה צדקה (לימים ראש ישיבת פורת יוסף). חכם משה טוויל. חכם ציון כהן. חכם מנחם ישועה. במכתב מפרט חכם מרדכי אליהו למרן על ההספקים של כל אחד מחכמי הישיבה 'והרי כמות הלימוד בישיבה לחודש חשון השתא'. במכתב נזכר בכבוד חכם עמרם אזולאי 'אך אין אני כדאי לחלוק על רבי עמרם אזולאי ועל חכם יהודה צדקה'. 

בקטע הבא הוא מתאר את געגועיו של חכם יהודה צדקה למרן 'וחכם יהודה צדקה אמר לי שאכתוב לכבודו שהוא מתגעגע לכבודו שבהזדמנות שיהיה לכבודו יבוא לבקר בישיבה בירושלים'. 

בחלק האחרון של המכתב הוא משתף אותו בדילמה הלכתית שארעה בישיבה 'ועתה אכתוב לכבודו מה שעלה אחרונה בראש חודש כסלו במנחה שמתפללים בישיבה שכח אחד החכמים להזכיר יעלה ויבוא'.

המכתב שלפנינו מחזיק שישה עמודים מלאים וגדושים חומר היסטורי אוטנטי מכולל שרבים מחבריו הפכו לרבנים מפורסמים ברבות השנים. המכתב פותח צוהר ליחס הקרוב בינו לבין חכם מרדכי אליהו באותם שנים. המכתב נכתב על דפי מחברת ישנים. בסופו חתימת הרב מרדכי אליהו בשם "מוקירו ומכבדו מרדכי".