ספר שו"ת 'יחוה דעת' של המקובל רבי יחיא שניאור זללה"ה.

ספר שו"ת 'יחוה דעת' של המקובל רבי יחיא שניאור זללה"ה.

הקדשתו של רבי יצחק חזן אב"ד חיפה על ראש ספרו שו"ת 'יחוה דעת', חלק שני. (ירושלים, תש"מ) להמקובל רבי יחיא שניאור זללה"ה. 

רבי יצחק חזן (תרע"ט- תש"ן). רב, פוסק הלכה, דיין בבית הדין הרבני בקזבלנקה, אב"ד בעיר חיפה, וחבר בית הדין הגדול בירושלים. לשונות הפוסקים היו שגורים על פיו בע"פ וכמסופר עליו שכשעלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ז היה צריך לעבור מבחנים מחודשים בהכשרת דיינים לבקשת מועצת הרבנות הראשית לישראל. במבחן זה, הרב חזן ציטט מילה במילה את לשונו של הבית יוסף ועורר את חשדם של בוחניו שאילצו אותו לעבור בחינה נוספת בעל פה. על מסמך הסמכתו חתומים מרן 

רבי יוסף שלום אלישיב והרב קרליץ שכתבו :"נבחן על ידינו בכתב ובעל פה ולשון השולחן ערוך ומפרשיו בהלכות אלו שגורים על לשונו". 

המקובל האלוקי רבי יחיא שניאור - (תרס"ג -תשנ"ד). נולד בשנת תרס"ג (1903) בעיירה קסבי שבמרוקו. בנעוריו למד מפי חכם מכלוף שרביט, שגם הסמיך אותו כשוחט. נשא לאישה את רוחמה, ולאחר זמן מה עברו להתגורר בעיר בודניב, שם היה חברותא של רבי מאיר אביחצירא - הבבא מאיר, והסתופף בצלו של ידידו ורעו רבי ישראל אביחצירא - הבבא סאלי. יחד עם בני משפחת אביחצירא, נהג גם חכם יחייא שניאור במנהגי חסידות ופרישות, כמו כן לא אכל בשר במשך ימות השבוע, משנת תשכ"ב (1962), כיהן כרב שכונת מוסררה שבירושלים, ושם הנהיג את קהילתו בעוונה ובנועם, ביתו שימש מקום עליה לרבים שבאו לקבל ברכתו, והרבה לעשות צדקה עם הנזקקים, סיפורי מופתים רבים נקשרו סביב שמו. חיבורו נקרא 'יש מאין' ג' חלקים. 

מצב; מצוין.