גאונות בתורה בניחוח בית צאנז – שלחן ערוך אורח חיים עמוס בהגהות ארוכות –עותק מיוחס.שולחן ערוך אורח חיים ...

גאונות בתורה בניחוח בית צאנז – שלחן ערוך אורח חיים עמוס בהגהות ארוכות –עותק מיוחס.  שולחן ערוך אורח חיים, סימנים תכט-תרצז. העוסקים בהלכות המועדים: פסח, ראש  השנה, יום הכפורים, סוכה מגילה ועוד. ללא דף השער.

עמל התורה!

העותק שלפנינו בלוי מרוב שימוש שנעשה בו במהלך השנים, הדפים מקופלים וחלקם  מנותקים, אף כתמי משמוש ויזע, ועל כולנה - הגהות רבות בכתב יד נאה ורהוט  שמעטרות את השולים בעשרות מקומות.

ההגהות הינן ארוכות ובעלות תוכן משמעותי, הכתב במצב קריא והן מהוות עדות אילמת לגדלותו העצומה בתורה של בעליהן. הן מעידות הן על בקיאות יוצאת דופן ושליטה מליאה בשולחן ערוך ונושאי כליו, והן על עמקות והבנה כבירה. ולפי מצבו של העותק הרי שגם התמדה עצומה יש כאן. במקום אחד כותב המגיה האלמוני: "עיין בהגהות שלי על יומא דף ד' ד"ה...בכך נותן לנו חרך הצצה נוסף לחידושי תורתו.

ראה להלן למי מיוחסות ההגהות הכבירות.

בגב הכריכה חותמת: "מנחם מענדל הלברשטאם פה קראקא" – מדובר לכאורה באחד מיחסני דורו הלא הוא הרה"ק רבי מנחם מענדל הלברשטאם זצוק"ל. היה נכד פעמיים לה"דברי חיים" מצאנז, מצד אביו הרה"ק רבי ארי' ליב הלברשטאם (אשר כיהן כאדמו"ר בעיירה מושינא פלך צאנז) שהיה בנו השני של הרה"ק רבי משה מבראדיוב בנו הגדול של הרה"ק רבי ברוך מגארליץ. ומצד אשתו מרת הענא בתו הצעירה של הרה"ק מטשכויב.

ייחוס נוסף ועצום היה לו שכן אמו אשת רבי ארי' לייב הייתה בתו של הרה"ק רבי שמואל מסקאהל בנו של הרה"ק רבי יהושע מבעלזא וחתנו של ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ שהיה כידוע חתנו של הרה"ק מרוז'ין. כך היה רבי מנחם מענדל זה צאצא של גדולי הדור משושלות הקודש. נהרג על קידוש ד' בשנות הזעם, הי"ד.

בגב הכריכה האחורית שני חתימות יד:"שמואל סג"ל לנדא מקראסנה"(?)

הגהות אלו מיוחסות ע"י מומחי בית המכירות לפי השוואת כתבי יד - קרוב לוודאי - לסביו של רבי מנחם מענדל הלא הוא הרה"ק רבי משה הלברשטאם אבי שושלת בראדיוב נכדו של הרה"ק מצאנז בן לבנו הרה"ק רבי ברוך מגארליץ. אמו הייתה בתו של הרה"ק ה"ייטב לב" מסיגעט. רבי משה היה נסיך אמיתי לבית צאנז וחריפותו ולמדנותו היו לשם דבר. הוא היה גם תלמידו של סבו הגדול מצאנז שאף בחר בו לערוך את ספרו"שו"ת דברי חיים" לדפוס (יחד עם בן דודו הרה"ק רבי שלמה מבאבוב הראשון). בצעירותו למד מפי הגאון רבי שמואל ענגיל שהתפעל ממנו רבות. נישא לבתו של דודו הרה"ק רבי אהרן דער קרייזער רוב. בשנת תרל"ד כאשר חיפשו קהילת ברדיוב רב בעל שיעור קומה, בקשו ממרן ה"דברי חיים" שימליץ עבורם על מישהו, ה"דברי חיים" בתגובה שלח את רבינו ושם קנה אהדה עצומה ע"י כל תושבי האזור עד שחסידי צאנז שבהונגריה ערכו אליו נסיעות. נפטר למגינת לב בשנת תרס"ד בהיותו כבן נד שנים בלבד. מבניו יצאו שושלות קודש וגאוני ארץ.