Archive of important documents and letters - The "secular coercion" polemic in the Yemenite settlement in Kfar ...

Archive of important documents and letters - The "secular coercion" polemic in the Yemenite settlement in Kfar Amka in the Galilee, in the early years of the state

Dozens of letters, documents and certificates regarding the "secular coercion" in Kfar  Amka, by the instructors appointed by the establishment, against the Yemenite residents who dared to insist on sending their sons to the Agudat Israel education, contrary to what the establishment wanted.

Among the documents:

A handwritten letter from the people of Kfar Amka to the Prime Minister and Ministers of Israel. 1st of Sivan 5710 [1950]. "Mr. Pinchas came before us, ... [and said]: Listen, friends, if you will leave the village and get away from it when the automobiles come soon, then good for you. If not, then we will declare war on you...", "And now they want to take us out of the village, which we plowed and sowed, and they are starting to harvest... because we teach our children the Bible with teachers from the Agudat Yisrael Association.... Now please prepare our life situation according to the fact that we are now wandering like ostriches in the desert." The names of the committee members are mentioned.

A long and interesting letter, handwritten, about the inspection committee established by the Ministry of Education to address the complaints of the Yemenite residents of the place.

A collection of documents and letters regarding the prevention of Mohel Jacob Flersheim's entry into Kfar Amka (the guide assigned to the residents prevented him from entering). Includes a letter bearing his signature, and a copy of a letter from David Ben-Gurion on this subject. 5710 (1950)

A handsome handwritten document, "Alienation of Mr. Nachum Chavinsky, Amka Guide, Western Galilee". "We were denied free of charge the work and the money we deserve without any fault of ours... only because of our affiliation in education to the Agudat Yisrael Association... and now we inform all the people of Israel... that we are without work and without money... according to what our instructors and all those who take care of us as we imagine They think of us as like animals of the field ... and we didn't know why the part of those who educate their children in the ultra-Orthodox education in Amka was separated from the rest of the residents of Israel." Signed (in their handwriting?) four members of the Amka committee.

A letter to the Prime Minister of Israel Mr. David Ben-Gurion and the ministers of Israel. 14th Tammuz 5710. Regarding the aforementioned complaint. Signed as above by the members of the committee.

Copies (typewritten) of a painful and emotional letter from the committee of the residents of Amka to the Prime Minister of Israel, David Ben Gurion, in which they cry out: Why are some of us separated from the rest of the residents of Israel who can educate their children the way they want, and we are forced by threats and very strong pressure to send our children to the school that will lead our children to heresy." 16th of Sivan 5710.

background

Amka is a settlement in the Western Galilee near the cities of Nahariya and Acre belonging to the Mateh Asher Regional Council. The settlement was established in 1949 by immigrants from Yemen. This is the first immigrant settlement in the region.

A school of Ha'Peshet Ha'Dati was established in the village and next to it a school of Agudat Israel called "Ahiezer". According to the claim of the local residents, the village guides who were not satisfied with the existence of Agudat Israel's "partisan" school, threatened 64 families among the immigrants from Yemen, who insisted that their sons receive an ultra-Orthodox education, that they would not receive work, medical care or the ability to purchase food at the grocery store . It is also claimed that an intimidation shot was fired at teachers and students. An inspection committee of the Ministry of Education investigated the matter but did not publish its conclusions. About 20 immigrant families who insisted on ultra-orthodox education were expelled from the moshav in early May 1950.

The parents' complaints came up in May 1950 in the Knesset. The Prime Minister replied in June 1950 that the villagers were tired of the struggle between two religious schools and asked to appoint their own Yemenite teachers. In the school of Ha'Peshet Ha'Dati they agreed to this and in the school of Agudat Israel they refused. About this they wrote in the newspaper that most of the villagers responded to the threats with no choice. However, the conflict did not subside, and again in November 1950, the parents cried out that they were being denied an ultra-orthodox education. In January 1951, an agreement was signed on the evacuation of the families interested in ultra-Orthodox education from Amka and their transfer to another place.

The bitter conflict left deep scars on all involved, and expressed the tension between the ultra-orthodox and the establishment, and especially between the new immigrants from Yemen, the observant, and the spirit that the Israeli government wanted to instill in them by force.

ארכיון מסמכים ומכתבים חשובים - פולמוס "הכפיה החילונית" בהתיישבות התימנים בכפר עמקא בגליל, בראשית שנות המדינה

עשרות מכתבים, מסמכים ותעודות בנוגע ל"כפיה החילונית" בכפר עמקא, מצד המדריכים שהתמנו על ידי הממסד, נגד התימנים תושבי המקום שהעזו להתעקש לשלוח את בניהם לחינוך של 'אגודת ישראל', בניגוד למה שרצה הממסד.

בין המסמכים:

מכתב בכתב יד מאנשי כפר עמקא אל ראש ממשלה ושרי ישראל. א' סיוון תש"י. "הח"מ בא לפנינו מר פנחס... [ואמר]: תשמעו חברים אתם תעזבו את הכפר ותסתלקו ממנו כשיבואו האוטומובילים תכף אז טוב לכם. ואם לא, אז אנחנו נעשה לכם מלחמה...", "ועכשיו הם מבקשים להוציא אותנו מהכפר, שהלא חרשנו וזרענו והם מתחילים לקצור... בשביל שאנחנו מלמדים את ילדינו תנ"ך אצל מורים מאגודת ישראל.... עכשיו בבקשה מכם שתכשירו א המצב החיים שלנו לפי שאנחנו עכשיו נדודים כיענים במדבר". נזכרים שמות חברי הוועד.

מכתב ארוך ומעניין, בכתב יד, על ועדת הבדיקה שהקים משרד החינוך כדי לטפל בתלונות התימנים תושבי המקום.

אוסף מסמכים ומכתבים בנוגע למניעת כניסת המוהל יעקב פלרסהיים לכפר עמקא (המדריך שהופקד על התושבים מנע ממנו להיכנס). כולל מכתב הנושא את חתימתו, והעתק מכתב מדוד בן גוריון על נושא זה. תש"י (1950)

מסמך בכתב יד מרובע ונאה, "התנכרות מר נחום חבינסקי מדריך עמקה, גליל מערבי". "נמנענו חינם מהעבודה ומהכסף המגיע לנו בלי עלינו אשמה... רק עבור השתייכותנו בחינוך לאגודת ישראל... ועכשיו אנחנו מודיעים בזה לכל עם ישראל ... שאנחנו נמצאים בלי עבודה ובלי כסף... לפי שהמדריכים שלנו וכל המטפלים בנו כמדומה לנו שהם חושבים אותנו כחיות השדה ... ולא ידענו למה נגרע חלק המחנכים את ילדיהם בחינוך החרדי בעמקה משאר תושבי א"י". חתומים (בכתב ידם?) ארבעה חברי וועד עמקה.

מכתב אל ראש ממשלת ישראל מר דוד בן גוריון ושרי ישראל. י"ד תמוז תש"י. בעניין התלונה הנ"ל. חתום כנ"ל בידי חברי הוועד.

העתקים (במכונת כתיבה) של מכתב כאוב ונרגש מאת וועד תושבי עמקה אל ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, בו הם זועקים: "... למה נגרע חלקנו משאר תושבי ישראל שכל אחד יכול לחנך את ילדיו כמו שהוא רוצה, ואותנו מאלצים על ידי איומים ולחץ חזק מאוד לשלוח את ילדינו לבית הספר שיביא את ילדינו לידי כפירה". ט"ז בסיוון תש"י.

רקע

עַמְקָה הוא מושב בגליל המערבי ליד הערים נהריה ועכו השייך למועצה אזורית מטה אשר. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן. זהו יישוב העולים הראשון באזור.

בכפר הוקם בית ספר של הפשט הדתי ולצידו בית ספר של אגודת ישראל בשם "אחיעזר". על פי טענת תושבי המקום, מדריכי הכפר שלא היו מרוצים מקיום בית הספר ה"מפלגתי" של אגודת ישראל, איימו על 64 משפחות מבין העולים מתימן, שעמדו על כך שבניהם יקבלו חינוך חרדי, שהם לא יקבלו עבודה, טיפול רפואי או יכולת לרכוש מזון בצרכנייה. כן נטען שנעשה ירי הפחדה כלפי מורים ותלמידים. ועדת בדיקה של משרד החינוך חקרה את העניין אך לא פרסמה את מסקנותיה. כ-20 משפחות עולים שהתעקשו על חינוך חרדי גורשו מהמושב בתחילת מאי 1950.

תלונות ההורים עלו במאי 1950 בכנסת. ראש הממשלה ענה ביוני 1950 שתושבי הכפר עייפו מהמאבק בין שני בתי ספר דתיים ובקשו למנות מורים תימנים משלהם. בבית הספר של הפשט הדתי הסכימו לכך ובבית הספר של אגודת ישראל סירבו. על כך כתבו בשערים שרוב תושבי הכפר נענו לאיומים בדלית ברירה. אולם הסכסוך לא שכך ושוב בנובמבר 1950 עלתה זעקת ההורים על שמונעים מהם חינוך חרדי. בינואר 1951 נחתם הסכם על פינוי המשפחות המעוניינות בחינוך חרדי מעמקא והעברתם למקום אחר.

 הסכסוך המר הותיר צלקות עמוקות אצל כל המעורבים, וביטא את המתח שבין החרדים לבן הממסד, ובמיוחד בין העולים החדשים מתימן, שומרי המצוות, לבין הרוח שרצתה אז ממשלת ישראל להנחיל להם בכוח.